זבוב החול

(Phlebotomus pappatasi)

זבוב החול הוא יתוש קטן המהווה מטרד בריאותי בישראל עקב יכולתו להעביר את טפיל הלישמניה, הגורם למחלת "שושנת יריחו".
מדובר בחרק זעיר (כ-1.5 עד 4 מ"מ), בעל גוון חום-צהבהב וגוף שעיר. הזחלים מתפתחים באדמה לחה.
בניגוד ליתושים אחרים (כולכית, טיגריס אסייתי), זבוב החול אינו עף בצורה רציפה אלא ב"דילוגים" קצרים ונמוכים.
זבוב החול פעיל בעיקר בחודשים החמים (מרץ-נובמבר) בשעות הדמדומים והלילה.
רק הנקבה עוקצת כדי להשיג דם הדרוש להתפתחות הביצים, היתושה נמשכת לחום גוף ופחמן דו חמצני מהנשימה שלנו.
המחלה שושנת יריחו מועברת כאשר זבוב החול עוקץ חיה נגועה (מכרסמים כמו מריון, פסמון, גרביל ושפן הסלע) ואז עוקץ אדם.

דרכי התגוננות ומניעה מעקיצת זבוב החול

הגנה אישית: מריחת תכשירים דוחי יתושים ,לבישת בגדים ארוכים בערב ושימוש במאווררים (זבוב החול מתקשה לעוף ברוח).

ברמת הבית: התקנת רשתות צפופות מאוד בחלונות, שכן זבוב החול קטן מספיק כדי לעבור דרך רשתות רגילות.
טיפול סביבתי למניעת מכרסמים הנושאים את מחלת שושנת יריחו: עקירת שיחי מאכל, סתימת מחילות, מניעת הצטברות אשפה וניקוז מקורות מים עומדים.

הדברת זבוב החול

זבובי חול נוהגים לנוח על קירות חיצוניים לפני כניסתם לבתים. משום כך הדברה נגד זבוב החול מתבצעת באמצעות ריסוס קירות אלו בחומרי הדברה שאריתיים (כגון פירטרואידים).
הריסוס מתבצע גם על האדמה בה מתפתחים הזחלים.

חייג/י עכשיו - מדביר מוסמך