שפיפון
(Pseudocerastes fieldi)
שם באנגלית: Field's Horned Viper
תיאור כללי
השפיפון הוא נחש מדברי בעל מראה מחוספס, מבנה גופו עבה וקצר יחסית. ראשו רחב בצורת משולש המופרד בצוואר צר מהגוף. מאפיינו הבולט ביותר הוא זוג "קרניים" קטנות המורכבות מקבוצת קשקשים מעל עיניו הנראות כמו גבות בולטות, זאת בניגוד לעכן החרטומים שאצלו ה"קרניים" בנויות מקשקש אחד מוארך. בצדי הראש נמשך פס כהה העובר דרך העין. אישוני העיניים אנכיים. קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף.
צבעו חולי-אפרפר או בז'-צהבהב, המעוטר בכתמים כהים לא סדורים לאורך הגב להסוואה מיטבית על רקע סלעים ואדמת לס.
קצה זנבו של השפיפון שחור והוא ככל הנראה משמש כפיתיון לטרף.
שיני הארס ממוקמות בקדמת הלסת העליונה. מקופלות אחורה כלפי מעלה לתקרת הפה ונשלפות קדימה בעת הכשה.
אורכו הממוצע של שפיפון בוגר נע בין 60 ל-80 ס"מ, כאשר לעיתים נדירות הוא עשוי להגיע לאורך של כ-90 ס"מ. הנקבות לרוב גדולות מן הזכרים.
התנהגות אופיינית
השפיפון ידוע בתנועת ה"זחילה הצדית" (Sidewinding) המאפשרת לו להתקדם ביעילות על חולות נודדים. בנוסף זוחל גם בתנועה נחשונית "רגילה".
בעת איום, הוא מתכנס סביב עצמו ונושף בחוזקה, ומכאן שמו. בכך הוא נבדל מנחשים מדבריים אחרים שמשמיעים את צליל הנשיפה באמצעות חיכוך קשקשים, כמו האפעה.
השפיפון נוהג לצוד ממארב, תוך הסתמכות על ההסוואה המצויינת שלו הוא מתמקם בנתיבי התנועה של מכרסמים ולטאות וממתין שאלה יתקרבו לטווח תקיפה. יחד עם זאת השפיפון הוא גם צייד אקטיבי שמחפש לטאות ומכרסמים ישנים במחילותיהם.
אינו נוהג להתחפר בחול כפי שעושה עכן גדול למשל.
זמני פעילות
השפיפון פעיל בעיקר בשעות הלילה, במיוחד בעונות החמות, כדי להימנע מהחום הקיצוני של המדבר ביום. בשעות היום הוא נח במאורות מכרסמים נטושות או תחת סלעים ושיחים. בעונות המעבר כאשר הלילות קרים מאוד אפשר למצוא אותו פעיל או אורב לטרף גם בשעות היום.
תפוצה בישראל
נפוץ באזורי המדבר בדרום הארץ, בעיקר בנגב ובערבה. הוא מעדיף שטחי חולות, ואדיות ומישורים צחיחים עם צמחייה.
רבייה
השפיפון הוא נחש מטיל ביצים (Oviparous). הנקבה מטילה בקיץ כ-10 עד 20 ביצים במקום מסתור לח הבוקעות לאחר כחודש עד חודשיים.
תזונה
תזונת הפרטים הצעירים מתבססת בעיקר על לטאות קטנות, בעוד שהבוגרים טורפים גם מכרסמים וציפורים.
ארס
השפיפון הוא נחש ארסי ומסוכן לאדם. ארסו מכיל רעלנים הפוגעים במערכת הדם וברקמות (המוטוקסינים). מקרי הכשה בישראל הם נדירים ולא נרשמו מקרי מוות אלא תגובות מקומיות בלבד כגון כאבים, נפיחות ונמק.
מה עושים במקרה של הכשה? לחצו כאן להנחיות עזרה ראשונה.
על פי חוק, כל הנחשים בישראל הם חיות בר מוגנות. חל איסור מוחלט לפגוע בהם בשום צורה שהיא.
אם נתקלתם בנחש, יש לשמור על מרחק ביטחון ולא לנסות ללכוד אותו. במידה והנחש נמצא בתוך הבית או בחצר, יש להזמין לוכד נחשים מוסמך.
052-3567766