צפע מצוי
(Daboia palaestinae)
שם באנגלית: Palestine Viper (שם זה ניתן לו בתקופת המנדט הבריטי).
תיאור כללי
הצפע המצוי הוא הגדול שבנחשים הארסיים בישראל, מתאפיין במבנה גוף רחב ומסיבי.
ראשו מובדל מהצוואר באופן משמעותי בשל בלוטות הארס בשני צידיו, מה שמעניק לו את צורת הראש המשולש האופיינית. על הראש קיימים שני פסים שמתחילים מהחרטום וממשיכים אחורה ויוצרים את הצורה V. עיניו מצוידות באינשונים אנכיים, המותאמים לראייה בחשיכה.
קשקשי הגוף של הצפע הם בעלי קרין- מעין רכס בולט במרכז כל קשקש, המעניק לו מראה מחוספס ופחות מבריק, מה שמסייע בשבירת החזרי אור לצורכי הסוואה. קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף.
דגם הזיגזג שעל גבו הוא סימן ההיכר המובהק ביותר: מדובר ברצף של מעוינים כהים המחוברים זה לזה, אך לעיתים הרצף נקטע ויוצר מראה של מעוינים נפרדים.
גווני צבעי הגוף משתנים בהתאם לסביבת המחיה (אפור באזורי סלע, חום-חולי באזורי אדמה), מה שהופך אותו לכמעט בלתי נראה כשהוא נח על מצע עלים או בין צמחייה. בצפון הארץ הצבעים נוטים להיות כהים יותר, ברמת הגולן אפשר למצוא פרטים כהים מאוד, שחורים כמעט.
שיני הארס ממוקמות בקדמת הלסת העליונה. מקופלות אחורה כלפי מעלה לתקרת הפה ונשלפות קדימה בעת הכשה.
אורכו של צפע בוגר נע בדרך כלל בין 80 ל-110 ס"מ, אך פרטים גדולים במיוחד עשויים להגיע לאורך של כ-135 ס"מ.
רבים מתבלבלים בין הצפע לזעמן מטבעות. בעוד שקיים דמיון ברור ביניהם, ניתן בקלות להבחין אם יודעים למה לשים לב. למידע נוסף על ההבדלים בין צפע מצוי לזעמן מטבעות לחצו כאן.
התנהגות אופיינית
• הסוואה והגנה פסיבית: האסטרטגיה הראשונה של הצפע היא חוסר תנועה. הוא סומך על צבעי ההסוואה שלו עד לרגע האחרון. מסיבה זו, רוב מקרי ההכשה מתרחשים כאשר אדם דורך עליו בטעות או מזיז אבן/שיח שמתחתיו הוא מסתתר.
• מנגנון ההרתעה: כאשר הצפע חש מאוים וההסוואה לא עזרה, הוא מתכנס לצורת S (קפיץ דרוך). בשלב זה הוא משמיע נשיפות חזקות וקצביות. זהו תמרור אזהרה ברור שנועד למנוע עימות פיזי.
חלק מהפרטים זוקפים את פלג גופם העליון ומשטחים את צלעות הצוואר בניסיון להיראות גדולים ומאיימים יותר (ראה תמונה למעלה).
• טכניקת הציד: הצפע הוא צייד מארב, מסוגל להמתין שעות ארוכות ללא תנועה במסלול המעבר של מכרסמים. ברגע שהטרף מתקרב, הצפע מזנק במהירות אדירה, מכיש, ומיד משחרר. הוא אינו נאבק בטרף אלא מאפשר לטרף המוכש להתרחק מעט ולמות, ואז עוקב אחר שובל הריח שלו בעזרת לשונו כדי לאכול אותו בבטחה.
• יכולת טיפוס ושחייה: למרות גופו הכבד, הצפע הוא מטפס מיומן על עצים נמוכים, שיחים וגדרות ואף מסוגל לשחות במאגרי מים ובבריכות.
• קרבה לאדם: הצפע נחשב לנחש "סיננתרופי" (מלווה אדם). הוא נמשך ליישובים לא בגלל האדם עצמו, אלא בגלל התשתית שהאדם מייצר: ערימות גרוטאות למסתור, השקיה מרובה המושכת בעלי חיים, ובעיקר אשפה המושכת מכרסמים המהווים עבורו מקור מזון עיקרי.
זמני פעילות
הצפע פעיל בעיקר בלילה. בשעות היום הצפע מסתתר בין שיחים, מתחת לאבנים ועצמים, במחילות וכדומה. עם זאת, בעונות המעבר ניתן לראותו פעיל גם בשעות היום. בחורף הוא נכנס לתרדמת חורף במקומות מסתור.
תפוצה בישראל
הצפע נפוץ מהחרמון בצפון ועד לאזור צפון הנגב בדרום. הוא נעדר מאזורי מדבר קיצוניים. ניתן למצוא אותו במגוון בתי גידול: יערות, פרדסים, ליד מקורות מים, חורשים, שדות חקלאיים, ואפילו הסתגל לבתי גידול חוליים במישור החוף. בגלל תפוצתו הרחבה והסתגלותו לחיים לצד האדם, חודר לעיתים קרובות לחצרות בתים.
הצפע המצוי הוא הנחש הארסי היחידי בחבל הים תיכוני של הארץ (מרכז וצפון).
רבייה
שלא כמו רוב הצפעיים בעולם המשריצים צאצאים חיים (וביניהם צפע חרמון), הצפע הארצישראלי מטיל ביצים. ההטלה מתרחשת בקיץ (יולי-אוגוסט), ובכל תטולה בין 10 ל-30 ביצים המוטלות במקומות מסתור מוגנים ולחים ובוקעות לאחר כשישה שבועות.
תזונה
הצפע ניזון בעיקר ממכרסמים (עכברים, חולדות), ציפורים, זוחלים קטנים ואפילו ביצים. הצפע משתמש בארס שלו כדי לשתק את הטרף לפני בליעתו. קרבתו למגורי אדם נובעת לעיתים קרובות משפע המכרסמים הנמצאים בסביבת האדם.
ארס
הצפע הוא נחש ארסי ומסוכן לאדם. הארס מכיל חלבונים הגורמים להרס רקמות, פגיעה במערכת הדם וקרישת דם.
הכשת צפע דורשת טיפול רפואי דחוף בבית חולים, שם ניתן במידת הצורך נסיוב (אנטי-ונום) ייעודי.
הצפע הוא הנחש הארסי הנפוץ ביותר בארץ ולכן הוא האחראי לרוב מקרי ההכשה והמוות.
מה עושים במקרה של הכשה? לחצו כאן להנחיות עזרה ראשונה.
על פי חוק, כל הנחשים בישראל הם חיות בר מוגנות. חל איסור מוחלט לפגוע בהם בשום צורה שהיא.
אם נתקלתם בנחש, יש לשמור על מרחק ביטחון ולא לנסות ללכוד אותו. במידה והנחש נמצא בתוך הבית או בחצר, יש להזמין לוכד נחשים מוסמך.
052-3567766