נמלים

הנמלים הן חרקים חברתיים החיים במושבות מאורגנות הכוללות מלכה, פועלות וזכרים. בישראל קיימים עשרות מינים, כאשר הנפוצים שבהן בסביבת האדם כוללים את נמלת הקציר, נמלה בנאית, מורית הבתים ונמלת האש שהיא מין פולש ולא מקומי. הנמלים נמשכות למקורות מזון (בעיקר סוכרים וחלבונים) ולמקורות מים. הן חודרות למבנים דרך סדקים זעירים בקירות, חלונות וצנרת. מעבר למטרד הוויזואלי, חלקן עלולות לזהם מזון וחלקן אף לעקוץ (נמלי אש).
נמלים מתקשרות בעיקר באמצעות פרומונים – חומרים כימיים שהן מפרישות. כאשר נמלה מוצאת מקור מזון, היא משאירה אחריה "שביל ריח" שמאפשר לשאר הפועלות למצוא את הדרך המדויקת למזון. זו הסיבה שאנו רואים שיירות סדורות של נמלים בבית. הן גם משתמשות בפרומונים כדי להתריע על סכנה או כדי לזהות אם נמלה אחרת שייכת למושבה שלהן.
הנמלים ידועות בכושר הסתגלות יוצא דופן. הן מסוגלות להקים קנים בתוך קירות גבס, מתחת למרצפות, בתוך מכשירי חשמל ואף בעציצים בקומה העשירית. יכולת זו, בשילוב עם קצב ריבוי מהיר, הופכת את המלחמה בהן למאתגרת ומחייבת שימוש בשיטות הדברה מתוחכמות המבוססות על הביולוגיה שלהן.